משמעות הסליחה

הפעם הייתי רוצה לדבר איתכם על משמעות הסליחה. 

אני נתקלת רבות באנשים שמאד קשה להם להודות בטעות, לא רק בפני אחרים אלא אפילו בפני עצמם. על אחת כמה וכמה קשה לאותם אנשים לפנות לאחר ולבקש סליחה. 

לצד אמירות רבות שנועדו להסביר לאדם עצמו מדוע בעצם לא טעה, מופיעות אמירות כגון: 

- "מה כבר עשיתי??"

- "אם לא התכוונתי לפגוע, למה אני צריך לבקש סליחה? "

- "הוא אמור להכיר אותי ולא להיפגע ממני"

לצורך העניין, בואו נניח שאף אחד מאיתנו אינו אדם רשע שמחפש לפגוע במזיד באנשים שסביבו. ועדיין, לעיתים אנו עלולים שלא לשים לב לאיזו אמירה פוגענית שאמרנו, או שדברים שלנו יכולים להתפרש על ידי אדם אחר כפוגעים, כתוצאה מהימצאותו כרגע במקום רגיש.

כך יוצא, שבלי שהתכוונו, ובלי ששמנו לב, פגענו במישהו. ומה עכשיו?

שאלו את עצמכם: עד כמה קשה לי להודות בטעות ולבקש סליחה? ומה באמת מפריע לי לעשות זאת?

פעמים רבות תגלו שזה בעיקר האגו.

בקשת סליחה (גם אם לא התכוונו לפגוע) יש בה הכרה ברגשותיו של אדם אחר, ואכפתיות כלפיהם. עבור אדם פגוע, יהיה זה חשוב לדעת שכך אתם מרגישים.

הרי בסופו של דבר, אם האדם הזה חשוב לכם, המטרה שלכם היא לתקן את המעוות כדי להחזיר את היחסים למסלולם. לא?

האם אתם באמת מוכנים לתת לאגו שלכם להיכנס בינכם לבין האנשים היקרים לכם?

אבל לא רק היכולת לבקש סליחה חשובה. לא פחות חשובה היכולת לסלוח.

האם אתם יודעים לסלוח? כמה קשה לכם להרפות מעלבון?

אנשים רבים נוטים לנטור טינה ולהחזיק בעלבונות, כאילו הם מעניקים איזה בטחון או אישור לערכים שלהם, ואם רק יסלחו, ירגישו כאילו "מכרו את עצמם בזול". אבל מה באמת הרווח מזה?

הרי אם תחשבו על זה, טינה שנשמרת בפנים לא עושה דבר מלבד להרעיל את הגוף והנפש מבפנים.

אל תחזיקו רעלים בבטן. שחררו אותם..

!לחיים טובים יותר, 

אלכסנדרה.